להסכים להרגיש - 

אם אנחנו רוצים להיות מאושרים, עלינו להסכים להרגיש גם רגשות "שליליים":


גדלנו בחברה שלימדה אותנו לא להרגיש כאב. 
שלימדה אותנו להאמין שהשמחה יותר "שווה" מהעצב, ושרגשות "שליליים" הם לא בסדר;
"כשאת בוכה, את לא יפה..." ועוד הרבה פנינים כאלו...

והרבה אנשים ממש שונאים את עצמם על כך שיש בהם כאב! 
בטוחים שהם היחידים, ורואים אותו כחולשה נוראית...

ולמה, בעצם?
האם היום יותר "שווה" מהלילה? הקיץ מהחורף? 
האם הצד המואר של הירח, יכול להתקיים ללא החשוך?
במציאות של הטבע - וגם של הטבע הפנימי – לשני הקצוות יש תפקיד;

הרגשות הנעימים והקלים מהווים נקודת-שאיפה, שמושכת אותנו למעלה; להיות האדם שמרגיש כך. 
והרגשות הקשים והכואבים מהווים נקודת-דחיפה, שמושכת אותנו הלאה מלהיות אדם שמרגיש כך.

ומי הוא האדם הזה? שהנפש שלנו מושכת אותנו הלאה ממנו? 
מתי אנחנו מרגישים כאב?

אנחנו מרגישים כאב כשאנחנו הולכים נגד האמת שלנו. 
כשאנחנו מתנתקים מעצמנו ופועלים על פי השכל – ולא איך שמרגיש לנו.
ולמעשה, כשאנחנו פועלים על פי ההתניות שלנו...

כי בעולם שבו גדלנו, למדנו שזה פשוט בלתי אפשרי להיות מי שאנחנו.
שזה מסוכן! שזה לא יעבוד לנו, שלא יאהבו אותנו!

למדנו שמי שאנחנו - מה שאנחנו רוצים באופן טבעי, מה שקורה דרכנו מעצמו, איך שמרגיש לנו לפעול, לבחור, לעשות, ליצור – זה לא איך שהחיים עובדים. 
ושבשביל שיאהבו אותנו - ובשביל להצליח בחיים - אנחנו צריכים להיות אחרת...

ולכן בתוך כל אחד ואחת מאיתנו קיימים אינספור גוונים של: 
אני לא מספיק טוב / לא שווה / אי אפשר לאהוב אותי / לא יקבלו אותי... ואינסוף בדידות, אומללות, תחושות השפלה וכשלון שנובעים מכך...

ו ז ה מה שכואב לנו.
ואנחנו מוכנים לעשות ה כ ל כדי לא להרגיש את התחושות האלו,
עד כדי כך שאנחנו בונים את כל החיים שלנו, ובוחרים את כל הבחירות שלנו, כדי להימנע מהן...
וכמה שאנחנו יותר בורחים מכך, זה כמובן יותר נוכח בחיינו....

וככככללללל הזמממןןןן הזההההה, 
הפתרון הכי פשוט וקסום נמצא ממש מתחת לאף שלנו:

כי מתחת לכל אלו, נמצא העצמי הטהור, הפשוט, הגאון שלנו.
זהו החלק בתוכנו שיודע בדיוק מה לעשות ולאן ללכת,
שיודע כיצד להשיג כל מטרה שקיימת בלב שלנו,
החלק בנו שהוא מיוחד וייחודי ויש לו מתנה מיוחדת לתת לסביבה שלנו....

העצמי הטהור הוא משגשג ופורח באופן טבעי, 
כי הוא בעצמו תשובה לשאלה שנשאלה ביקום. חלק מהפאזל.
והוא מעריך ואוהב את עצמו – ולכן מוערך ואהוב.

וכשאנחנו מאושרים - זה לא כי אנחנו בחו"ל, או כי טיפסנו על האוורסט,
אלא כי אנחנו מאוחדים איתו – ולא משנה איפה.

ואם נעצור רגע - ובמקום לברוח מהרגש, נאפשר לו להגיע, כמו גל ענק ששוטף אותנו!
אנחנו נגלה כמה דברים מאוד חשובים:

ראשית, נגלה שהוא הרבה פחות כואב משחשבנו.
ושרק הבריחה מהכאב יוצרת כל כך הרבה כאב בעולם שלנו...

שנית, נגלה שהוא מדבר איתנו!
הכאב תמיד אומר לנו מה כואב לו, ומה הוא צריך מאיתנו.

שלישית, נלמד שרגע לפני שהכאב עובר – הוא משחרר משהו בתוכנו.
ההתניה שיצרה אותו, עולה כמו בועה בתוך התודעה שלנו ומשתחררת החוצה - ומיד אחרי זה מרגישים טוב.

***אבל יותר חשוב מהכל***

נגלה, שברגע שאנחנו מסכימים להרגיש כאב, הוא כבר לא מאיים עלינו. ואז אנחנו חופשיים להיות העצמי האמיתי שלנו,
ולבחור את הבחירות שלנו לא מתוך פחד – אלא מתוך רצון!

ואז אנחנו גם מפסיקים ליצור כאב נוסף בחיים שלנו ומתחילים להשיל שכבות. ולחיות מתוך הרצון האמיתי והאותנטי שלנו.

לחיות מתוך העצמי הטהור - זה שכשאנחנו מאוחדים איתו, אנחנו מאושרים באופן טבעי :)

למעבר למאמר הבא;



2all - בניית אתרי אינטרנט